הכוזרים. הלא היא אגדה מופלאה. ספור מדהים על מלך אשר חיפש את קרבת אלוקים, ומצאה אצל ישראל ותורתם.

אך בדרכו אל האמת, חיפש בין כל האמונות את הדרך לעבדו, ולא התיישב על דעתו. עד שקרא אליו חכם מחכמי ישראל כדי שיבאר לו את עיקרי התורה, ומצאה אמיתית מבוססת ומיוסדת על אדני המסורה, ללא שתיפול בה טעות.

כאשר פונה הכוזרי לחבר, ציפה לקבל ממנו תשובה בנוסח: אני מאמין בבורא השמים והארץ, המשגיח על כל בריותיו, ומנהיגם…

תחת זאת, שמע תשובה אחרת שהממה אותו לחלוטין.

וכך אומר החבר למלך כוזר: אני מאמין באלקי אברהם יצחק ויעקב המוציא את בני ישראל ממצרים באותות ובמופתים ובמסות, והמכלכלם במדבר, והמנחילם את ארץ כנען אחרי אשר העבירם את הים והירדן במופתים גדולים ושלח משה בתורתו, ואחר כך כמה אלפי נביאים אחריו מזהירים על תורתו, מיעדים בגמול הטוב לשומרה  ועונש הקשה לממרה אותה. ואנחנו מאמינים בכל מה שכתוב בתורה, והדברים ארכים.

מדוע? מדוע התחיל החבר לתאר לכוזרי את אמונתו מיציאת מצרים, ולא מבריאת העולם? מדוע אמר לכוזרי כי אנו מאמינים באלוקי אבותינו המוציאנו ממצרים, ולא אמר לו כי אנו מאמינים בבורא השמים והארץ?

לקובץ השיעור המלא