"איציק, החוצה!"
איציק קם ממקומו בכבדות ופנה אל הפתח. עשרות זוגות עיניים ננעצו בו. הוא משך בכתפיו באדישות ופתח את הדלת.
"אם אינך מעוניין ללמוד איתנו, לפחות אל תפריע", הספיק הרבי לומר לפני שהדלת נסגרה בחוזקה.
בתוך הכיתה המשיך השיעור להתנהל, ובחוץ, נשען על הקיר, עמד איציק וניסה לטוות מחדש את חוט חלומותיו שנקרע. היכן אחז? אה, כן, האופניים של גבי, גבי הבטיח לו סיבוב באופניים החדשים. זה צריך להיות משהו מיוחד, אלו אופניים מאד משוכללים. קודם, בכיתה, כבר ראה את עצמו בדמיונו רוכב על האופניים היפים ומשיג את כולם, את כל הילדים מן השכונה, וכולם מריעים לו ותולים בו עיניים מעריצות.
אך התמונה הדמיונית לא שובבה כעת את ליבו כמו קודם. קולו של הרבי חלחל לתודעתו, והוא שמע שוב ושוב את המילים:
"אם אינך מעוניין ללמוד איתנו, לפחות אל תפריע!"
תוכן זה מוגבל לחברי האתר. אם אתה משתמש קיים, נא להיכנס. משתמשים חדשים יכולים להירשם להלן.
הסיפור התפרסם לפני הרבה שנים בעיתון "זרקור".
אפשר בהחלט להשתמש בו, כמובן בציון שם הכותבת.
נראה טוב במיוחד!!!! באיזה ספר התפרסם הסיפור? האם אפשר להעלות אותו? יישר כח
תודה על התגובות האוהדות!
יש לי דפים מושלמים, אבל בכתב יד.
מקווה שאוכל אחרי החגים להקליד את התשובות ולשלוח לאתר.
מרגש עד דמעות!
הלוואי שנשכיל בס"ד לאתגר כל תלמיד ולגרום לו להיות שווה, משקיע מכיר את מעלותיו ובעל בטחון עצמי.
שלום נעמה!
אני שמחה שאת נעזרת בחומרים שבאתר.
אבל כבר אינני היחידה שמעלה את החומרים שברשותה, שימי לב שאת הסיפור הזה פרסמה חני לוריא.
אשתדל ליידע אותה על תגובתך.
שנה טובה וגמח"ט.
חני, יישר כח גדול מאד על האתר ועל האתגר.
התרגשתי מאד מהסיפור "וופל מצופה". אבל בתור מורה מתחילה לספרות, הצטערתי קצת, שלא הופיעו גם התשובות.
גמר חתימה טובה.