משל למה הדבר דומה?

למלך שבנה לו ארמון חדש. והיה הארמון מפואר ומיוחד במינו. משנשלמה העבודה, שמח המלך שמחה רבה ורצה שביום חנוכת הבית ישמחו עימו בני המדינה כולה. מה עשה? הכריז בכל הממלכה שביום חנוכת הבית יוכל כל אחד להכנס לבית האוצרות של המלך וליטול משם כאוות נפשו.

מששמעו יועצי המלך את הכרוז, נבהלו מאד. והלא יתמו אוצרות המלך! אמרו זאת למלך, ואף המלך הודה בטעותו, אולם מה יעשה? יעץ לו אחד משריו –  ביום חנוכת הבית, כשיבואו כל אנשי הממלכה ליטול מאוצרות המלך, ימצאו לפניהם, בכניסה לארמון, "לונה פארק" ענק, מלא פתויים ואטרקציות, וכך ישכחו להכנס לארמון, עד רדת החשכה. וכך היה. לונה פארק ענק נבנה בחצר הארמון, ובהגיע היום המיוחל החלו ההמון נוהרים אל הארמון. בראותם את המתקנים הנוצצים ואת כל הדוכנים היפים, שכחו את מטרת בואם, והחלו להשתעשע. והמלך – עומד וצופה מחלונו על האנשים השוטים, המכלים את זמנם בהבלים. והנה מבחין המלך, כי בין ההמון מתהלך גם ידידו הטוב. הצטער המלך צער רב בגינו, והלא חבל שידידו לא ינצל את היום המיוחד ולא יקח מאוצרות המלך. אך כיצד יסב את תשומת ליבו של הידיד, בלי להסב את תשומת ליבם של האחרים? לקח המלך אבן קטנה וידה אותה לכוונו של הידיד. האבן פגעה ברגלו של החבר. והחבר הסתכל ימינה ושמאלה לחפש מהיכן נפלה האבן, אלא שאז שמע שמכריזים על פתיחת החדר שבו יוקרן סרט מיוחד ורץ לשם. לקח המלך אבן מעט יותר גדולה וזרק גם אותה לכוונו של חברו, הפעם פגעה האבן בידו והמכה גם כאבה מעט. הידיד הסתכל שוב מנין צצה האבן, אלא שאז ראה כי מתקיימת הגרלת ענק בצד השני של המתחם ורץ לשם כדי לקנות כרטיס הגרלה. והמלך – כבר קצת לחוץ, עוד מעט יערוב היום וידידו עדין לא לקח מאומה. לקח המלך אבן גדולה ויידה אותה הישר אל מצחו של חברו. הפעם כבר כאבה המכה מאד ואפילו דם החל לזוב ממצחו.

יד החזקה לרמב"ם – הלכות תעניות – פרק א'.

(א) מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור שנאמר (במדבר י') על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו:

(ב) ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב (ירמיהו ה') עונותיכם הטו וגו' וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם:

(ג) אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות הוא שכתוב בתורה (ויקרא כ"ו) והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי:

האיתות לעם ישראל: נבואה – כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ.

תגובת העם: כְּלָאוֹ צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה.

התגובה הנדרשת: להבין את התוכחה, ולשוב אל השם…

מכיון שלא עשו כך, התקיימה בהם הנבואה העתיקה, וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם.