הגזירה –

בפורים: להשמיד להרג ולאבד. על: הגוף. מפני: שנהנו מסעודת אחשורוש. חטאו ב: חומר.

בחנוכה: להשכיחם תורתיך, ולהעבירם מחקי רצונך. על: הרוח, הנשמה. מפני: נמשכו אחר תרבות יון. חטאו ב: רוחניות

הנס –

בפורים: ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. נס גשמי.

בחנוכה: מצאו כד שמן, שהיה מספיק ללילה אחד, ודלק שמונה לילות. נס רוחני.

מצוות החג –

בפורים: משלוח מנות, וסעודה. מי חוגג? הגוף.

בחנוכה: הדלקת נרות, הלל והודיה. מי חוגג? הנשמה.

המאכל המאפיין –

בפורים: אזני המן. מסמל את: הגשם, הכל מלא, אין טיפת רוח.

בחנוכה: סופגניות. מסמל את: הרוח, ספוגי מלא אויר.

המשחק –

בפורים: רעשן. מסובבים מ: מלמטה. רמז ל: גשמיות, למטה.

בחנוכה: סביבון. מסובבים מ: מלמעלה. רמז ל: רוחניות למעלה.

ההשתדלות לביטול הגזירה –

לכאורה, לאור הנאמר לעיל –

בפורים: מלחמה. והנימוק: כשהגזירה על הגוף הגשמי, נאבקים בצורה גשמית.

בחנוכה: תפילה. הנימוק: כשהגזירה על הנשמה, נאבקים בצורה רוחנית.

למעשה –

בפורים: התפללו

בחנוכה: נלחמו

מדוע?

משל, למה הדבר דומה? אדם הגר בשכירות.

המשכיר מוכן לשלם על זיפות הגג וכדו', אך אינו מוכן בשופו"א לשלם עבור המים והחשמל.

והסיבה: הדירה היא שלו, לכן הוא דואג לזיפות, אך במים ובחשמל משתמש השוכר.

והנמשל:

הגוף: הוא כדירה שכורה, ולמעשה שייך לקב"ה. ואנו גרים בשכירות. הבעה"ב דואג.

והרוח: היא שלנו, היא אנו עצמנו, ועלינו מוטל לדאוג לנשמתנו.

ולכן –

בפורים: התפללו, הודיעו לבעה"ב.

בחנוכה: היה עלינו להילחם. לדאוג לחלק שלנו.

מבוסס על הרצאתו של הרב ירחמיאל קראם