פורסם על ידי ב 15 בספטמבר 2013 בתוך | אין תגובות

מבחינתי, שיעור פרשת שבוע הוא אחד השיעורים המורכבים ביותר שקיימים במערכת השיעורים בבית הספר.

 

 הסיבה היא כמובן, שלשיעור זה בניגוד לשיעורים אחרים, יש 3 מימדים שונים, והשיעור צריך להתאים לשלשתם.

מה גם שבשיעור פרשת שבוע כל אחד מהמימדים דומיננטי, וכל אחד דורש כי השיעור יתמקד בו ויסוב סביבו.

המשולש הוא: המורה, התלמידה והבית. ואסביר.

מצד המורה קיים רצון ולפעמים אף צורך (בעיקר בפרשיות הפחות מוכרות, והפחות סיפוריות) להקיף את ענייני הפרשה ולמצוא וללמד את החוט המקשר בין כולם.

קיים כאן גם פן נוסף, שבניגוד לשיעורים אחרים, צריך לתת גם עליו את הדעת. התלמידה. שיעור פרשת שבוע, אמור להיות שיעור קליל, ביום שישי, בצירוף הפעלה קלילה שתעזור למיקוד.

והצלע השלישית, זה הבית. שיעור פרשת שבוע אמור להיות מדובר על שולחן השבת, לעורר עניין ודיון, ולא להוות רק הקראה יבשה מתוך שכפול.

ונחזור לקודקוד הראשון, פעמים רבות המורה תרצה לקבל גם משוב מצד ההורים והתלמידים, על שיעור הפרשה, כאשר שבים לספסל הלימודים ביום ראשון לאחר השבת.

לאחר שנים רבות של מסירת שיעורים בנושא, התגבשה אצלי איזו ערכה שמסביבה נבנה השיעור, הכולל גם את ענייני הפרשה, גם הפעלה, גם חלק קליל ומעניין, גם חלקים המעוררים דיון, הן מצד החידוד שבהם, והן מצד הרעיון המוסרי הגלום בהם, והן מצד מידע טכני שכמה שהוא יבש, במרוצת השנה הוא מתחיל לעורר עניין. וכך נבנה הדף.

חלק א:

ענייני הפרשה. השתדלתי להיצמד לשיטתו של רבי אליהו כי טוב בעל מחבר ספר התודעה, ובעל מחבר ספר הפרשיות על התורה.

רוב ככל ענייני הפרשה מבוסס על שיטתו המשלבת פרשנות פשטית יחד עם דברי אגדה התופרים את הפרשה לעניין אחד המחולק למספר פרקים. הדבר בולט בעיקר בחלקי התורה ובפרשיות שאינם סיפוריים, כמו חומש ויקרא ודברים.

בחלק זה, תלמד המורה בקצרה את ענייני הפרשה, והתלמידות ימלאו את כותרת העניין בשכפול. ניתן לשלב ולתת לתלמידות עצמם למצוא את כותרת העניין התחום בפסוקים המופיעים בסוגריים מול כל כותרת אותה הם צריכים למלא.

חלק ב:

החלק הסיפורי. בחלק זה השתדלתי להיצמד לפרשנותו של גדול המגידים שבכל הזמנים, המגיד מדובנא, בספרו אהל יעקב.

משם לקוחים המשלים, משם לקוחה הפרשנות.

זהו קנקן חדש מלא ישן. המשלים והסיפורים הם משליו של המגיד, אבל עטפתי אותם בעטיפה חדשנית ונוצצת. לא עוד מרכבות וסוסים, אלא רכבי פאר ונהגים. הקבצן הופך למשולח, הסוחר הופך למשקיע בבורסה. והמלך הוא ראש ממשלה או נשיא.

הסיפורים נראים אותנטיים לחלוטין, ומכניסים את התלמידות לאווירה.

חלק ג:

קצת טכני, אבל במרוצת הזמן מעורר עניין.

מספרים על הפרשה. מספר הפרשה בחומש. מניין הפסוקים בפרשה. מניין המצוות בפרשה.

במהלך השנה מתחילות ההשוואות, אפי' ללא הכוונת המורה. פרשה זו ארוכה ופרשה זו קצרה באופן יחסי. בפרשה זו מניין המצוות הגדול ביותר, ובפרשיות אלו אין בכלל מצוות מהתרי"ג.

חלק ד:

חלק מוסרי. לקח מהפרשה.

כדי שהתלמידה תוכל גם להפיק לקח מעשי מתוך פרשת השבוע, וגם פתח לדיון בנושא בכיתה ועל יד שולחן השבת.

הרעיונות נלקחו מספרי בעלי המוסר, ולעתים גם מגדולי החסידות. הרעיונות די ידועים, ולכן לא צויין מנין נלקח כל רעיון, כדי שלא ליצור עומס מיותר. אבל כולם יסודותם בהררי קודש, וקל למצא את המקור ל"וורט".

חלק ה:

חידוד.

החלק שיוצר הכי הרבה עניין, ויכול גם להוות מעין תחרות, או להיות נושא פרסים, ועוד.

השאלות הם מעין כתבי חידה מתוך פרשת השבוע. השאלות הם חתכי רוחב של נושא מעניין מתוך הפרשה. השתדלתי להתמקד בפשוטו של מקרה ובפרשנותו של רש"י. למרות שפעמים רבות קיבלתי תשובות שונות ומקוריות מאלו שאליהם התכוונתי. אבל גם זה טוב. גם זה נכון. העיקר הוא האתגר, העניין, החיפוש והדיון שמסביב.

כך גם ניתן לקבל אינדיקציה טובה, מי מהתלמידות העלתה את שיעור פרשת השבוע על שולחן השבת.

התנצלות:

לצערי, לא תמיד הספקתי לכתוב את ענייני הפרשה בצורה מורחבת. אבל השתדלתי להעלותם בקצרה ובראשי פרקים.

את התשובות לשאלות החידוד, העליתי בכל מקרה.

אם חסר, אנא ציינו, ואשתדל למלא את החסר. בל"נ, אם יהיו עיתותי בידי, אולי אעדכן במהלך הזמן את השיעורים, וארחיב את היריעה. גם אם לא הספקתי, ניתן לעיין בספר הפרשיות של הרב אליהו כיטוב, עליו התבססתי בשיעורים אלו.