פורסם על ידי ב 1 באוגוסט 2013 בתוך יהדות, ימי הרחמים והסליחות, מועדי ישראל | אין תגובות

-         לך, בני, לעיירה הסמוכה, ובקש שם מיהודי בשם רבי ברוך כי ישנה לך פרק בעבודת השם.

הרבי אמר, הרבי יודע. הלך החסיד לעיירה וביקש שם את רבי ברוך. אך כל היהודים פה אחד. כך גם ראש הקהל, וכך גבאי בית הכנסת.

-         אין כאן ר' ברוך.

-         שמא התכוון רבך לברוך הסבל, הרי הוא גר בבית השני שאחרי בית הכנסת.

הלך החסיד לברוך הסבל, וסיפר לו את מטרת בואו. אין זו אלא טעות פסק לו ברוך את פסוקו. איני יודע דרך לעצמי בעבודת השם. יהודי פשוט הנני, משתדל להקפיד על קלה כבחמורה. אך מימי לא אמצתי לעצמי שיטה בעבודת השם. וודאי שאיני יודע להדריך חסידים.

אולם הרבי אמר. ישב איפה החסיד אצל רבי ברוך שמא ימצא איזו הנהגה נסתרת. אולי הוא מחביא ומסתיר את עצמו משום ענוה? אך מאומה. יהודי פשוט הוא רבי ברוך. יהודי טוב ככל היהודים הטובים. מקפיד ככל יכלתו על קיום המצוות. תפילה בזמנה. קובע עתים לתורה. משאו ומתנו באמונה. אך הנהגה מיוחדת בעבודת השם אין למצוא אצלו.

-         לא מצאתי את רבי ברוך, ואפשר כי אין כלל רבי ברוך בעירה זו. ואם כונת רבי לברוך הסבל, הרי שהסבל יהודי פשוט הנהו ואיך רצה הרבי שאלמד ממנו דרך בעבודת השם.

-         אולם לדבריך מצאת את רבי ברוך. וכלום לא ראית כיצד עובד הוא את בוראו? הן יומיים תמימים שהית במחיצתו, וכי לא סעדת עמו על שולחנו? לא התבוננת באופן אכילתו?

-         אכן רבי, אכילתו מרובה. אך הלא סבל הנהו, וזקוק למזון רב. וכן גדל גוף הנהו, ועל כן סועד הוא הרבה.

-         חזור אם כן לעיירה – מצוה הרב את תלמידו – ושאל אותו על אכילתו.

לקובץ השיעור המלא