פורסם על ידי ב 28 בפברואר 2016 בתוך מועדי ישראל, פורים | אין תגובות

הקב"ה מכניס בלב האדם לעשות דבר, היפך רצונו הפשוט בדרך כלל. זוהי ההגדרה שלהרב דסלר זצ"ל (בעל ה"מכתב מאליהו") למושג "עצת השם".

בתחילה נדמה כי ההתרחשויות במגילת אסתר, האינטריגות, התככים, המזימות, בקיצור: ההתפתחויות הפוליטיות בחצר המלכות, הם מאפיינים של כל ארמון בזמנים ההם, וגם בימינו, ואין בהם לכאורה שום חידוש.

למרות זאת, התבוננות מעמיקה תחשוף בפנינו את העובדה, כי להתפתחויות הללו אין שום הסבר אחר, פרט ל"עצת השם".

שהרי: אחשוורוש נמצא בארמון המלכות בבבל. מרדכי נמצא בשושן. אשתו של אחשוורוש היא ושתי, שהיא בתו של אויל מרודך.

במבט מפוכח, אין שום סיכוי שאחשוורוש יעקור את בירתו לשושן עירו של מרדכי. ובלתי אפשרי שאסתר תיכנס לארמון כמלכה (אחשוורוש צריך את היחוס של ושתי).

העובדה שהאיש הנכון (אחשוורוש) נמצא במקום ובזמן הנכון (על כס המלוכה) כדי שיעשה בדיוק את מה שהוא צריך לעשות (ולא את מה שהוא באמת רוצה) – זה נקרא עצת השם.

עצת השם