פורסם על ידי ב 20 באוגוסט 2013 בתוך יהדות | תגובה אחת

כל אחד או כמעט כל אחד היה וצפה ב'שיעור טבע', בנושא מחזור המים בטבע. עוד בזמן 'בית הספר היסודי'.

מהו מחזור המים?

המים נמצאים בטבע בשלשה מצבי הצבירה. קרחונים ושלגים, ימים ונהרות, עננים ואידי מים.
ומחזור המים הוא כדלהלן:
הקרחונים והשלגים נמסים, וזורמים אל הים,
השמש מחממת את מי הים ומאדה את המים,
המים מתעבים ומתרכזים לעננים,
ובטמפרטורה מסוימת ובגובה מסוים העננים יורדים חזרה אל האדמה כגשם, ונהפכים שוב לקרחונים, שלגים, ימים ונהרות, וחוזר חלילה.

ומה מתרחש בשיעור הטבע?

המורה, המרצה או מעביר השיעור, מדגים את מחזור המים ע"י דימוי. ומשתמש לשם כך בקומקום רותח ובצלחת שמעליו. וכך זה נעשה:
הקומקום –      היינו הים.
הרתיחה    -      מקבילה לשמש.
הצלחת      –      היא השמים.
האדים       –      מתעבים כעננים.
הטפטוף     –      הנה הגשם.

כך זה בטבע.

התהליך טבעי, ומעוגן בהנהגה הטבעית של העולם.

רק שקושיה קטנה מנקרת, כיתוש: "יִפְתַּח השם לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ", מכאן למדנו, שמפתח של גשמים כמו מפתח של חיה ומפתח של תחית-המתים, לא נמסרו בידי שליח.

כלומר, רק הקב"ה בכבודו ובעצמו, הוא המוריד את הגשם. מפתח הגשמים בידו. ואם תהליך זה, אם מחזור המים, דבר טבעי הוא, היכן ניכרת כאן ידו של הקב"ה? הרי אין לך שליח גדול יותר, מאשר טבע העולם.

לקובץ השיעור המלא